#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממה אתא לאפוקי בכל מערבין דמתני' (פ:) ? - 2	לס&quot;ד מר' יהושע דאמרינן דווקא פת, קמ&quot;ל בכל.</p><p dir='rtl'>אך אביי הביא מברייתא דס&quot;ל דווקא פת ואמרה בכל מערבין, וע&quot;כ הכוונה בכל פת מערבים, דאפילו פרוסה, ודלא כר' יהושע.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבים בדברים שאינם פת, ובפרוסות (ובעירבו כולם בפרוסות) ומדוע ?	אינם פת, לר&quot;א כן חוץ ממים ומלח, לר' יהושע רק בפת. [ורש&quot;י כאן פי' משום איבה, ולעיל פי' דעיקר דירתו של האדם נגררת אחר הפת].</p><p dir='rtl'>ולר' יהושע רק בשלמות, וג&quot;ז משום איבה, ואף בעירבו כולם בפרוסות, שמא יחזור דבר לקלקולו.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהושע דאין מערבים בפרוסות האם מערבים בפת שניטלה דימועה או חלתה, או תפרה בקיסם ?	דימועה מערבים, חלתה רק בחלת נחתום אחד ממ&quot;ח, ולא בחלת בעה&quot;ב אחד מכ&quot;ד.</p><p dir='rtl'>בקיסם רק בלא ידיע תפרה.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שיעור חלה צריך מי שעושה לעצמו, ועושה למשתה בנו, או נחתום או אשה העושים למכור ?	לעצמו ומשתה בנו, אחד מכ&quot;ד.</p><p dir='rtl'>למכור בשוק ואשה העושה למכור, אחד ממ&quot;ח.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבים בפת אורז או דוחן או עדשים ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט הכלב לא אכל את הפת עדשים ?	אורז כן, דוחן מח'. עדשים כן.</p><p dir='rtl'>ומה שלא אכל הכלב, היא בפת העשוייה גם משאר המינים האמורים ביחזקאל, או שהיתה צלויה בצואת האדם.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי &quot;ועוגת שעורים תאכלנה.&quot; (הרי מפורשים בפסוק מינים אחרים) ? - 2	א. לאכול לשיעורים דרך רעבון.</p><p dir='rtl'>ב. עריבתה כעריבת שעורים ולא עריבה נאה כתיקון חיטים.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי טעמיה דר&quot;א דהנותן מעה לחנווני קנה לו לעירוב, ומ&quot;ט דרבנן ?</p><p dir='rtl'>ובאלו ג' אופנים מודים רבנן ומדוע ? [ואופן רביעי לצד אחד בגמ'].	לרבנן ל&quot;מ דאין דעתו בשליחות אלא במעותיו, ומעות לא קונות.</p><p dir='rtl'>לר&quot;א קנו מעותיו דהו&quot;ל כד' פרקים בשנה דקונות המעות בשר מהטבח.</p><p dir='rtl'>ומודים חכמים בבעה&quot;ב דמסתמא כוונתו לעשותו שליח. וכן בחנווני בא&quot;ל להדיא בתורת שליחות. או בכלי דמהני מתורת קניין סודר.</p><p dir='rtl'>[ר' יהודה אמר דבעירובי חצרות דזכין לאדם מהני גם בחנווני, ולצד אחד בגמ' בד&quot;א דר' יהודה לפרש דברי חכמים].	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ""ט הנותן מעות לטבח (ולר""א לחנווני) בד' פרקים בשנה קנה ואין יכול הטבח לחזור בו? (2)"	א. איירי במזכה ע&quot;י אחר, ובד' פרקים הו&quot;ל זכות, בשאר זמנים חובה.</p><p dir='rtl'>ב. כה&quot;ג העמידו דבריהם על דין תורה דמעות קונות.	<br/>עירובין דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה נאמר הכלל דהלכה כר' יהודה בעירובין, והאם הוא כולל מבוי שניטלו קורותיו או לחייו ?	"נאמר על הא דנותן מעה לטבח מהני בעירובי חצרות, דזכין לאדם שלא בפניו, ורק בתחומין ל""מ.<p></p><p dir=""rtl"">ולא נאמר במבוי שניטלו לחייו, דהלכה כר""י רק בעירובין ולא במחיצות.</p>"	<br/>עירובין דף פא		
